מי אנחנו?

שמי הדר, לפני שנה פרשתי מהבית ספר באופן סופי, מאז אני בעיקר שמחה.
איך זה קשור ל'לראות'? בעקבות הפרישה שלי הבנתי שהבעיה שהייתה לי כתלמידה במערכת החינוך עמוקה יותר ממה שחשבתי.
במשך ארבע שנים הוגדרתי תחת הגדרה יבשה של "נושרת סמויה". זה בכלל אומר שפשוט לא הגעתי באופן סדיר לבית הספר. לא עניין אותי, ציונים אף פעם לא היו בעיה מבחינתי, חברים תמיד ידעתי למצוא וזו פשוט המסגרת שהייתה מקטינה אותי. הרגשתי שיש לי דברים חשובים יותר לעשות, הרגשתי שהרבה יותר מעניין אותי ללמוד דרך האינטרנט ולחקור ולגלות אנשים בעצמי, הרגשתי שלטייל ולהדריך זה מה שחשוב לי ובעיקר הרגשתי שבית הספר הוא פשוט לא המקום שלי.

אבל מה עושים? למי פונים? איך יודעים? לפרוש מבית ספר? השתגעת? מה תעשי במקום?
בשלב הראשון, חיפשתי באופן נואש אנשים שכבר עשו את זה. אנשים שכבר פרשו ויכולים להראות לי שזה לא סוף העולם. מצאתי אותם בעקבות כתבה ששודרה בחדשות 2, הייתי בכיתה ט והבנתי שזה לא הזמן שלי לפרוש. עליתי לתיכון נהדר, 5 יחידות מתמטיקה, שתי מגמות מדעיות, ממש המסלול לתעודת הבגרות על הסוס הלבן. בפועל זה מסלול שהעיק עליי. אהבתי מתמטיקה אבל שנאתי להישאר בבית ספר עד 18:00 בערב, נהנתי לעשות מעבדות בכימיה אבל לא הבנתי למה זה חייב להיות בשעה 7:15 בבוקר... למידת היסטוריה היא דבר מרתק בעיניי אבל לא הרגשתי את הצורך לשנן 260 עמודים בשביל מבחן שלא מסמל כלום בשבילי.
בשלב השני, כשאני כבר באמצע כיתה י"א האימתנית הבנתי שהגיעו מים עד נפש. חרשתי את האינטרנט וקראתי מסמך של 60 עמודים שמשרד החינוך מוציא בכל שנה כדי לנסות ולהבין איך אני הופכת לתלמידה אקסטרנית שניגשת אך ורק לבגרויות. החלטתי שהדבר שהכי מעניין אותי בעולם הוא חינוך וקראתי על דרישות קבלה ומסלולי לימוד באוניברסיטה, חשבתי על העתיד הרחוק ומבחינתי שנת שירות היא חובה וגם שירות משמעותי בצהל... תמרנתי בין כל כך הרבה גורמים עד שהצלחתי לסלול את הדרך שלי לבד.
בשלב השלישי, עסקתי בלהוציא את הדרך הזאת לפועל. מה שהיה קשה משנדמה. הלכתי למחנכת ואמרתי לה שאני עוזבת את בית הספר. היא הפנתה אותי לרכזת השכבה שהפנתה אותי למנהלת בית הספר שהפנתה אותי למפקחת שהפנתה אותי לקב"סית ופתאום פגשתי בצד ההרבה פחות נחמד של המערכת. פגשתי אטימות, כעס על הבחירה שלי, ביקורת על האדם שאני, וכל זה מאנשים שלא פגשו בי מעולם. בעזרת הרבה אסרטיביות קיבלתי את המכתב שחרור שלי ממערכת החינוך. זה מסמך שמעיד על כך שאני לא תלמידה יותר ואני יכולה להפוך להיות אקסטרנית.
פתחתי תיק נבחן אקסטרני וגיליתי שפספסתי את מועדי הרישום לבגרויות. זה אומר שיש לי קיץ פנוי. התעסקתי בלהירשם לקורס באוניברסיטה הפתוחה, בלהדריך בצופים ובלחסוך כסף. מצאתי מסגרת חינוכית שאוכל לעבוד בה בשנה הבאה, בחרתי תפקיד מאתגר בצופים, יצרתי לעצמי לו"ז בגרויות חורף וקיץ, והחלטתי לעזור לבני נוער כמוני - שהמערכת הקיימת לא כל כך עונה על הצרכים שלהם.
חקרתי, למדתי, נפגשתי עם נערים ונערות וחברתי לעוד שני שותפים והתוצאה היא האתר שעומד לפניכם.

המטרה שלנו היא להעביר את מירב המידע הקיים לגבי מסגרות שתוכלו לבחור בהן, במערכת החינוך ומחוצה לה. בעתיד הקרוב והרחוק.
ומעבר למידע הזה, שלפעמים יכול להיות מבלבל, לאפשר לכם לשאול, להתייעץ, לחקור ולבחור במה שעושה לכם טוב.

רוצים להיות הראשונים שמגיבים?